top of page
חיפוש

יותר מששמר בית הספר על בחינות הבגרות, שמרו בחינות הבגרות על בית הספר

מערכת החינוך בישראל נמצאת שנים רבות בשבי בחינות הבגרות ובהתאם לתופעה המכונה "תסמונת שטוקהולם" פיתחה הזדהות תודעתית מלאה עם שוביה עד כדי שאיננה יכולה לראות עצמה פועלת ומתקיימת בלעדיהן. בחינות הבגרות השתלטו באופן מלא על התודעה החינוכית של ראשי מערכת החינוך, מנהלי בתי הספר והצוותים החינוכיים. בחינות הבגרות הינן היסודות והיעוד, הדבק והמסמרים המחזיקים ומתחזקים את בתי הספר, הן גם הדלק ושמן הסיכה המניעים את גלגלי השיניים של ספינת החינוך הענקית.

כמעט ולא נמצא כיום החלטה של דרג ניהולי בבית הספר, ברשות וביחידות המטה המחוזיות והארציות אשר אינן נובעות ממטרת העל - הצטיינות בבחינות הבגרות. ההצטיינות נמדדת במדדים שונים, חלקם אף מתגמלים כספית את המורים המועסקים בחטיבה העליונה בבית הספר העל יסודי, ומתפרסמים לציבור באמצעי התקשורת השונים. בחינות הבגרות מביאות ללמידה המדגישה כמות והספק על חשבון העמקה, שינון ושיחזור ידע על חשבון הבנה. הזכאות לתעודת בגרות מחייבת כיום את התלמידים להצלחה בשמונה בחינות בגרות לפחות ועל מנת לשפר את איכות תעודת הבגרות ואת הסיכוי להתקבל למסלולים הנחשבים יוקרתיים באקדמיה, נבחנים תלמידים רבים במקצוע או שניים נוספים בהיקף מורחב.


בכל הצעה ומתווה לרפורמה במערכת החינוך, המפורסמות בידי גופים שונים חדשות לבקרים, נמצא בסעיף הראשון או השני את הדרישה לצמצום משמעותי של מספר בחינות הבגרות החיצוניות לצורך זכאות לתעודת בגרות. ובכל פעם "השבויים" בידי בחינות הבגרות הם הראשונים להתנגד נמרצות לצמצום המוצע. מפקחי המקצועות זועקים את זעקת הלי"ש המפורסמת "הרי לא יתכן ש..." שבמקצוע שלי לא יבחנו בבחינת בגרות חיצונית ומזעיקים מיד לתמיכה בדעתם את המומחים מהאקדמיה. ואליהם מצטרפים מנהלי ומנהלות בתי ספר הזועקים כי התלמידים לא יתייחסו ברצינות למקצועות בהם לא תתקיימנה בחינות בגרות חיצוניות.

כמו הפיל שמיד עם היוולדו נאזק ליתד עץ התקוע באדמה ובבגרותו כבר אינו מעלה על דעתו שבכוחו לשלוף את היתד ולצאת לחופשי, כך מערכת החינוך על כלל רבדיה איננה מעלה בדעתה כי ניתן להפעיל מוסדות חינוך איכותיים גם עם מספר קטן של בחינות בגרות חיצוניות.


ואז הגיעה הקורונה ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה". ביום 13.4.21 פרסמה "ועדת תירוש לבדיקת יישום בחינות הבגרות בתש"ף וקביעת מתווה ליישום הבחינות מתשפ"א ואילך" את המלצותיה. הועדה הוקמה כזכור לבדיקת כשלי המשרד בציוני בחינות הבגרות בשנת הקורונה הראשונה. בדו"ח בסעיף 5 - המלצות למתווה בחינות הבגרות לשנה"ל תשפ"ב ותשפ"ג את ההמלצה: "בחינות חיצוניות יתקיימו בחמישה מקצועות בלבד". האם הפיל ינצל חלון הזדמנות זו לשרג את שריריו הרפויים ולחלץ עצמו משבי היתד?

האם מנהלי בתי הספר וגורמי המטה השונים יחלצו עצמם מתסמונת שטוקהולם? האם המלצות ועדת תירוש תהווה את המסד לשינוי תודעתי של מערכת החינוך בישראל?


על מנת שכך ייקרה ישנם מספר צעדים שהכרחי לבצעם, את כולם כמקשה אחת בו זמנית. ראשית דבר, "ההוויה קובעת את התודעה" יש לייצר מציאות שונה העוסקת במכלול ההיבטים הקשורים לבחינות הבגרות, לא ניתן לשנות תודעה כל עוד התודעה הקודמת נמצאת וקיימת. המציאות החדשה – אימוץ מלא וכולל של המלצות ועדת תירוש לטווח השנים הארוך. במקביל לשינוי המציאות יש ללוות ולהנחות את דרגי המטה ואת מנהלי ומנהלות בתי הספר לניהול איכותי של בית הספר במציאות החדשה. הליווי וההנחיה חייבים להתבצע אך ורק על ידי אלו שתודעתם איננה התודעה הקיימת. אדם איננו יכול להרים עצמו באמצעות משיכה מצווארו וכך לא יכול להנחות וללוות לפעולה במציאות ותודעה שונה מי שתודעתית עדין אזוק ליתד.


מבין המלצותיה של ועדת תירוש יש כאלו שלטעמי טוב היה אם לא נכתבו, עם זאת נכון וחשוב לנצל שעת רצון זו של הסכמות עם ועד ראשי האוניברסיטאות לאמץ את ההמלצות כמקשה אחת ולפעול במרץ וללא מורא ליישומן.

תהום עוברים בקפיצה אחת.

חשוב לומר אם זאת, כי לאורך השנים מתקיימים בבתי ספר מעטים מהלכים פדגוגיים חשובים ומעניינים של שילוב בחינות בגרות פנימיות/עבודות חקר וכדומה כחלופה לבחינות הבגרות החיצוניות, "הסטנדרטיות". למרות שאפשרות זו פתוחה בפני כל בתי הספר העל יסודיים מהלכים פדגוגיים אלו הינם מעטים ביותר.

73 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Kommentare


bottom of page