top of page
חיפוש

משבר בתי הספר

הקולות הקוראים לשינויים מרחיקי לכת המבוססים על אמצעים טכנולוגיים ועל מגוון תוכניות העשרה/מצוינות וכדומה המופעלות במנותק מבתי הספר, אינם מציעים פרדיגמה חדשה לבתי הספר ולמערכת החינוך, אלא יוזמים ומובילים שינויים בתוך הפרדיגמה הקיימת אשר למעשה חותרים כנגדה ובכך מחלישים אותה ובכך מעמיקים את המשבר.

בתי הספר נמצאים כיום במשבר עמוק, בישראל וברובו של העולם המערבי. בתי הספר הוקמו והחלו לפעול במהלך המאה התשע עשרה, ונועדו לענות על הצרכים החדשים שנדרשו כתוצאה מהמהפכה התעשייתית: הכשרה מהירה של רבים לרכישת מיומנויות מוגדרות וכלים בסיסיים, על מנת שיוכלו לעבוד ולהפעיל את המכונות בבתי החרושת ובבתי המלאכה. מכאן צמח המבנה הבסיסי של בית הספר: מבוגר בעל ידע המעביר/מוסר את הידע לתלמידים רבים באמצעות הרצאות פרונטליות, ותפקיד התלמיד - להקשיב ולשנן.


לאחרונה נשמעים יותר ויותר קולות הקוראים לשינויים מרחיקי לכת בבתי הספר ובמערכת החינוך, שינויים המבוססים על אמצעים טכנולוגיים מלהיבים ומרתקים הצומחים ומופעים בעולם הטכנולוגי חדשות לבקרים והמחובקים בחום רב על ידי משרד החינוך על אגפיו ומחוזותיו השונים ונתמכים בעתידניים ומומחים מתוך תחושת "אֵאוּרֵקָה" ואתם מגוון תוכניות העשרה/מצוינות המופעלות במנותק מבתי הספר. ברצוני לטעון כי מרביתם של שינויים אלו מרוקנים ומסרסים למעשה את בתי הספר ומנציחים ומעמיקים את המשבר.


במרכזה של הפרדיגמה הבית ספרית כיום נמצא את המשולש: תלמיד - מורה - תוכן. יחסי הגומלין הכמעט אין סופיים המתרחשים במרחב (משולש) זה, הם למעשה "התהליך החינוכי". זהו לב ליבו של בית הספר וההצדקה לקיומו כמוסד חינוכי: תהליך חינוכי המבוסס על דיאלוג מכבד, היוצר מרחבי התפתחות ללומד ולמחנך. כלל התהליכים החינוכיים הם היוצרים והמאפשרים את קיומם של תהליכי ההתפתחות הקוגניטיבית, החברתית, והמוסרית של הלומדים בבית הספר.

משולש זה (תלמיד - מורה - תוכן) מחייב: תלמיד בעל מוטיבציה פנימית ללמידה, מורה היכול לפתח מוטיבציה פנימית ומהווה דמות חינוכית משמעותית לתלמיד, ותוכן המקדם את הבנתו של הלומד את עצמו ואת העולמו. ללא שלושת גורמים אלו במשותף, יימצא התהליך החינוכי כחסר ומכאן שישפיע באופן מסוים בלבד על תהליכי ההתפתחות של תלמידי בית הספר.


מתומס קון למדנו כי משבר נוצר פעמים רבות כאשר בתוך פרדיגמה קיימת מופיעות אנומליות (אי התאמות) בין התפיסות, העמדות והשיטות המהוות את בסיס הפרדיגמה, לבין מה שמתרחש בפועל. קון מוסיף וטוען כי פעמים רבות נוטות מערכות לנסות וליישב את הסתירות באמצעות פתרונות אד-הוק.


הקולות הקוראים לשינויים מרחיקי לכת המבוססים על אמצעים טכנולוגיים ועל מגוון תוכניות העשרה/מצוינות וכדומה המופעלות במנותק מבתי הספר, אינם מציעים פרדיגמה חדשה לבתי הספר ולמערכת החינוך, אלא יוזמים ומובילים שינויים בתוך הפרדיגמה הקיימת אשר למעשה חותרים כנגדה ובכך מחלישים אותה ובכך מעמיקים את המשבר.


שימוש בטכנולוגיה של למידה וירטואלית על ידי גורם חיצוני לבית הספר ולתלמיד (עד כדי כך שהתלמיד אינו פוגש את המורה הווירטואלי) או עידוד בתי ספר ותלמידים להשתתפות בתוכניות חיצוניות המתקיימות באוניברסיטאות או בגופים סמי אקדמיים - חותרים למעשה תחת האטום הפרדיגמטי של בית הספר: המשולש תלמיד - מורה - תוכן. למידה וירטואלית יכולה להיות רבת עניין ותועלת אך איננה יכולה לייצר תהליכים חינוכיים ראויים לשמם. השתתפות תלמידים רבים בתוכניות חיצוניות חותרת תחת היכולת של בית הספר להיות משמעותי לתלמיד. התלמיד מבין ששהותו בבית הספר מהווה מעין "מס" שעליו לשלם על מנת להשתתף בתוכניות "היוקרתיות" מחוץ לבית הספר. וטרם אמרנו דבר על תרומתה של מערכת הביטחון וצה"ל בראשה להחלשת המשולש הפרדיגמטי של בית הספר.


בתחילתו של מאמר זה ציינתי את המשבר בו נמצאים בתי הספר. מה יכול להוציא את מערכת החינוך ממשבר זה? אחת משתיים: הבניה פרדיגמטית חדשה של "בית הספר כמוסד" ושילוב מושכל של התהליכים הנ"ל ורבים נוספים בהבניה הפרדיגמטית החדשה. או חיזוק הפרדיגמה הקיימת כיום על ידי שינויים מרחיקי לכת המחזקים ומעצימים את המשולש: תלמיד - מורה - תוכן. לא אוכל לפרט במסגרת מאמר זה את פרטי השינויים אך אציין את העיקריים שביניהם:

● צמצום משמעותי של מספר מקצועות החובה הנלמדים בבית הספר.

● מתן מרחב משמעותי לבתי הספר לפיתוח תוכניות לימודים ללא הערכה חיצונית כלל.

● ביטול בחינות הבגרות במתכונת הקיימת. תתקיימנה שלוש עד ארבע בחינות חובה חיצוניות על ידי משרד החינוך וכל בית ספר ייבנה את תוכניות הלימודים והערכה בייתר המקצועות.

● שינוי במבנה משרות המורים - שליש ממשרת כל מורה תוקדש ללמידה ולעבודת הצוותים בהם חבר המורה.

● הפרדה בין ימי החופשה של התלמידים לימי החופשה של המורים - מחצית מימי החופשות הארוכות של התלמידים (מעל לשישה ימים) יהיו ימי עבודה של המורים לצורכי למידה ועבודת הצוותים.


לבית הספר כמוסד חינוכי חשיבות חברתית ולאומית רבה, השינויים המוצעים מטרתם לחזק ולבסס את מקומו של בית הספר כמוסד חינוכי הרלוונטי גם במאה ה - 21.


43 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page