בואו נניח לקוד הלבוש ולתקנונים למיניהם ופשוט נדבר ונשוחח עם התלמידים.
- עדו ארגמן
- Sep 9, 2021
- 1 min read
Updated: Oct 18, 2021
מבין צרותיה הרבות של מערכת החינוך, הסובלת מהשתלטות של הגישה הביורוקרטית – טכנוקרטית על כל חלקה טובה (בפוטנציה), בולט העיסוק המוגבר במה שמכונה "קוד לבוש" שהוא פרק "בתקנון בית הספר".
מדוע תלמיד או תלמידה המגיעים לבית הספר לבושים במכנסיים קצרים ו/או צבעו את שער ראשם ו/או קעקעו את רגלם/ידם בקעקוע ו/או בחרו לתלות על פניהם מיני נזמים ועגילים והשד יודע מה - מעוררים כל כך הרבה חששות ופחדים בקרב אנשי
חינוך בתפקידיהם השונים בבית הספר, ובמסדרונות האין סופיים במטה משרד החינוך?
מהן הנחות היסוד המשמשות כמסד לתפיסה לפיה: "תקנון" ו"קוד לבוש" בהיר ומפורט, המקיף את כל (??) תחומי החיים של התלמידים והתלמידות בבית הספר, יביא לחינוך ראוי יותר?
מהו בעצם חינוך ראוי?
הלוגיקה התודעתית הקיימת ברורה: "תקנון ו"קוד הלבוש" הינו תנאי "לסדר" ו"סדר" הינו תנאי הכרחי לחינוך ראוי.
לא מיניה ולא מקצתיה.
ליבו של החינוך הראוי הוא השיח, הדיאלוג והתהליך החינוכי.
כלומר: יותר "תקנון" ו"קוד לבוש" מביא בהכרח לפחות שיח, דיאלוג ותהליכים חינוכיים, ומכאן לחינוך פחות ראוי.
Comentarios